אגודת עורכי הפטנטים במתכונתה הקיימת, הוקמה בשנת 1994.
על הקמת אגודת עורכי הפטנטים בשנת 1994 שמענו מפי עו"פ מיכל חכמי (מספר רשיון 56). מיכל הינה עורכת פטנטים משנת 1982 ופעילה בענייני עורכי הפטנטים מאז שנת 1990. מיכל מספרת:
" המטרה העיקרית שעמדה לפנינו הייתה לצירוף כמה שיותר עורכי פטנטים בעלי רישיון לאגודה, שהינה וולונטרית, על מנת להרחיב פעילות מקצועית משותפת של החברים והתעדכנות שוטפת, מתוך שאיפה אמיתית לשמירה על מעמד המקצוע ושיתוף החברים בשינויים והתפתחויות בחוק ובפרקטיקה. אני מאמינה כי מטרה זו ניצבת גם כיום בראש מעייניה של האגודה.
נושא ראשון בחשיבותו היה עדכון כללי האתיקה, ולשם כך נבחרה וועדת אתיקה אשר עמלה על הכנת כללים במטרה להתאימם לתקופה ולשינויים שחלו בפרקטיקה ובמשק. כללי אתיקה אלה עדיין עומדים בבסיס כללי האתיקה של האגודה כיום. ברמה עקרונית נוסחו הכללים ככל שניתן בדומה לכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. היו ויכוחים נוקבים על מספר רב של נושאים, אך ניתן להזכיר במיוחד את עניין התרומה של עורך פטנטים העורך בקשה ל"המצאה" – האם היא תרומה המצאתית ההופכת את עורך הפטנטים לממציא (משותף) אשר יש לציין את שמו (באותה תקופה בעיקר לגבי ארה"ב), כפי שסברו אחדים, או האם היא חלק מתרומתו המקצועית השגרתית, ואינה הופכת אותו לממציא, נושא שמצא ביטוי בסעיף 11 לכללי האתיקה של האגודה (אשר תוקן בשנת 2001). נושא אחר שהסעיר את הרוחות היה קבלת תמורה לעבודה מקצועית ב"שווה כסף", דוגמת מניות, אופציות, וכד' (וראו סעיף 8 לכללים, אשר תוקן בשנת 2001).
נושא נוסף חשוב שדרש טיפול באותה תקופה היה גביית מע"מ מלקוחות חו"ל. עניין זה הובא לידי סיום משביע רצון מול שלטונות המס בהסדר משנת 1995, הנוהג עד היום.
במהלך כהונתי החל גם טיפול בנושא "ייחוד המקצוע" (ס' 154 לחוק הפטנטים). בשנת 2010, עם התפשטות התופעה של מתן שירותי עריכת פטנטים ע"י מי שאינם עורכי פטנטים. וועד האגודה נקט יוזמה אקטיבית להגנת ייחוד המקצוע. דר' מאיר נועם, אז רשם הפטנטים, שיתף איתנו פעולה גם מול משרד המשפטים, ולאחר שהיו הראיות בידינו, פרסם באתר הרשות את ההודעה הבאה:
הובא לידיעתנו, כי אנשים שאינם עורכי דין או עורכי פטנטים עוסקים לכאורה, בשכר, בפעילות שנתייחדה לעורכי דין ולעורכי פטנטים, ובכלל זה הכנת מסמכים המוגשים לרשם הפטנטים בישראל ובחו"ל, גם אם אינם חותמים על המסמכים בשם הלקוח. כל אדם מהציבור הזקוק לשירותי ייעוץ ורישום בתחום הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים מוזהר בזאת שלא לפנות לאותם גורמים הפועלים בצורה בלתי חוקית, שכן הסתייעות באותם גורמים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך.
סוג פעילות נוסף שהתבסס הוא קיום מפגשים מקצועיים של עורכי פטנטים עם נציגי רשות הפטנטים, אשר התרחב למעורבות בשינויי חקיקה ושינויי נוהלי בחינה ברשות הפטנטים, והפך לשגרה שתוצאתה תמיד שירות טוב יותר ללקוחותינו.
מיכל חכמי הובילה את אגודת עורכי הפטנטים משנת 1994 ועד שנת 2013 – תקופה ארוכה ומשמעותית אשר פירותיה נוכחים אף כיום. מיכל ממשיכה בפעילותה הציבורית והיא בעלת תפקיד במשרד המשפטים בענייני המשמעת של עורכי הפטנטים.
משנת 2013 ועד 2015 שימש עו"פ ועו"ד מאיר נועם, לשעבר רשם הפטנטים, בתפקיד יו"ר אגודת עורכי הפטנטים. משנת 2015 ועד סוף שנת 2021 שימשה בתפקיד זה עו"פ ועו"ד עינב זילבר. בדצמבר 2021 נבחרה עו"פ רימה פוגץ'-שנדלזון כיו"ר האגודה.
כיום, ישנם מעל 600 עורכי פטנטים הרשומים בפנקס עורכי הפטנטים. נוסף למשרדי עורכי הפטנטים הותיקים, פועלים כיום משרדים חדשים. רובם של עורכי הפטנטים בישראל מועסק במסגרת משרדי עורכי הפטנטים, ואולם יותר ויותר חברות מעסיקות עורכי פטנטים כמנהל קניין רוחני. יותר ויותר עורכי פטנטים פועלים כעצמאים. יחד עם התמורות הטכנולוגיות, הכלכליות והחברתיות של תקופתנו, מקצוע עריכת הפטנטים משנה את פניו ובהתאמה, משתנים תפקידיה ודרכי פעולתה של אגודת עורכי הפטנטים.