פוסטים
אודות המחבר
מרדכי לנדו
מרדכי לנדו
1 פוסטים
אני יליד 1954, מדען מנוסה בעל עשרות פרסומים מדעיים בעברית ובאנגלית. אני גם עורך פטנטים מורשה מאז 2010, ערכתי מאות פטנטים והתכתבתי רבות בעניינם באנגלית ובעברית. בשנים 2011 עד 2020 הייתי בודק מקצועי של בקשות תמיכה שהוגשו ללשכת המדע"ר ולרשות החדשנות. בדקתי 200 בקשות תמיכה, שחלקם אושרו והביאו לפיתוח מוצרים...

הלקוח שלך רוצה לבקש בקשת תמיכה מרשות לחדשנות, מה עליך לדעת?

24 יונ, 2024

הלקוח שלך מתחפש מימון למיזם שלו ובמיוחד להוצאות הגשת פטנט? הרשות לחדשנות במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה מסיעת ליזמים ולחברות לבצע תוכניות מחקר ופיתוח (מו"פ) לקראת פיתוח וייצור של מוצרים ושירותים חדשים. התמיכה ניתנת במסגרת מגוון תוכניות תמיכה לפי סוג מבקשי התמיכה, השלב של תוכנית המו"פ בחיי המוצר וקיום שיתוף פעולה בין מבקשי תמיכה לבין גורמים שונים בארץ ובחו"ל. במסגרת רוב תוכניות התמיכה, ניתן לקבל מימון חלקי להוצאות הקשורות בקניין רוחני. המבקשים נדרשים לספק לרשות החדשנות מידע אודות הקניין הרוחני, והצעות מחיר לשירותי קנין רוחני.
אני עצמי עורך פטנטים העוסק גם בסיוע למבקשים להגיש את בקשתם, ולאורך כל העשור הקודם הייתי בודק של רשות החדשנות. במילים אחרות, אני מכיר היטב את שלושת צידי המתרס: צד המבקש, צד עורך הפטנטים וצד רשות החדשנות.
המידע המובא בהמשך מתמקד בנושא הפטנטים עצמם ובנושא תקצוב הוצאות הפטנטים. נושא הפטנטים עצמם בא לידי ביטוי בהגשת הבקשה, ובבדיקתה המקצועית והפיננסית. הנושא התקציבי מתבטא בבקשה בציון ההוצאות הצפויות לעריכה והגשה בטריטוריות השונות ובהמשך בתשלום למשרדי עו"פ ורשויות פטנטים, ובהגשת החשבוניות לרשות החדשנות.
בדיקת הבקשה והיקף דף המידע
שאלה: מי בודק את הבקשה?
תשובה: את הבקשה מעריך בודק מקצועי אחד או יותר מתוך כ-150 בודקים מקצועיים אשר זכו במכרז בודקים הנערך מדי מספר שנים. הזכייה במכרז הבודקים הינה על סמך השכלה אקדמית, ניסיון תעשייתי והכשרות נוספות כגון מוסמך במנהל עסקים. הזכייה בעבודת בדיקה מסוימת הינה בעיקר על סמך מומחיות בתחום הבקשה.
שאלה: באילו זכויות קניין רוחני עוסקת הבדיקה המקצועית בפרט, והרשות לחדשנות בכלל?
תשובה: הבדיקה המקצועית מתמקדת בפטנטים, בטכנולוגיות כשירות פטנט, ובבעלות על סודות מסחריים. המבקשים יכולים להתייחס לעיצובים וסימני מסחר במסגרת הדיווח על היבטים מסחריים-שיווקיים של המוצר.

פטנטים
החברה מגישה את בקשתה באופן מקוון באתר הרשות, אחר שהכינה מראש מסמכים שונים לפי דרישת בקשת התמיכה, חלקם מהותיים לבקשה וחלקם מנהליים באופיים. המסמכים המהותיים הם טופס בקשה מילולי בפורמט וורד וטופס תקציב בפורמט אקסל. יש טופס בקשה יחודי לכל תוכנית תמיכה. להלן נדון בכמה עניינים העולים בשלב זה.
בעלות על הקניין הרוחני
סעיף בעלות אופייני בטופס הבקשה שואל את השאלות הבאות:
1. האם כל זכויות הקנין לרבות הקניין הרוחני בטכנולוגיות, בתוצרים ובמוצרי התוכנית הנם בבעלות בלעדית של החברה מגישת הבקשה?
2. האם כל זכויות הקניין בתוצרי המו"פ של קבלני המשנה המועסקים בתוכנית הם בבעלות בלעדית של החברה מגישת הבקשה?
סעיף 1 בא לוודא שלמבקש יש בעלות על הקניין הרוחני. בהמשך אביא סיפור אירוע. באשר לסעיף 2, הבודק מוודא כי היחסים החוזיים עם קבלני משנה מבטיחים לחברה המבקשת את הבעלות על הקניין הרוחני שייוצר במהלך העבודה הקבלנית. זו גם אתראה לחברה המבקשת שעליה לוודא קיום סעיף מתאים בחוזי התקשרות עתידיים עם קבלני משנה.
סיפור אירוע: חברה בבעלות שני יזמים הגישה בקשת תמיכה. אחד מהיזמים הוא שכיר שהקדיש למיזם את שעותיו הפנויות, והינו מהנדס בחברה טכנולוגית גדולה העובד בתחום הטכנולוגי המסוים של הבקשה, אבל ביישומים שונים מהיישום של המיזם. היזמים הציגו טכנולוגיה מרשימה והצהירו על כוונה להגיש בקשת פטנט שתשתייך לחברה. נוצר סימן שאלה באשר לבעלות היזם השכיר על חלקו, בגלל העסקתו בחברה, ובגלל שתחומו המקצועי זהה בשתי החברות. מקרה כזה מכוסה בחוק הפטנטים סעיפים 131-132, אשר אומר שהבעלות על הפטנט יכולה להיות של המעסיק ועל השכיר ללבן את סוגית הבעלות מול המעסיק. מבחינת הבודק המקצועי, זהו סימן שאלה שהיזמים חייבים להסיר כי הרשות לחדשנות לא תתמוך במיזם שיתקשה להשיג השקעות הון בגלל ספקות בנוגע לבעלות על הקניין הרוחני. לפיכך, הבודק המקצועי דרש שהיזם השכיר יספק מכתב שחרור מהמעביד. תחילה, העריך היזם השכיר שיוכל בקלות להשיג שחרור ממעבידו, כי היישום של המיזם אינו בתחומי העניין של החברה מעסיקתו. אולם, לאחר ששקל את מצבו, חשש היזם השכיר למעמדו בחברה ונמנע מלבקש שחרור ממעבידו. לאור זאת, דרש ממנו היזם השני ואף קיבל כתב ויתור על זכויותיו.
ניתוח האירוע: הבעלות החלקית של היזם השכיר החברה הגדולה על הקניין הרוחני במיזם נמצאת בסימן שאלה עד קבלת מכתב שחרור. היזם השכיר אינו יכול לוותר על בעלות שאינה בהכרח שלו . חובת השגת מכתב השחרור לא נעלמה עם ויתור היזם השכיר על זכויותיו אלא עברה ליזם השני.
חיפוש פטנטים
הנה שאלות בסעיף אופייני:
1. האם נבדק כי המחקר והפיתוח ותוצריו אינם מפירים זכויות קניין רוחני (לרבות פטנטים) של אחרים?
2. האם בוצע או יש כוונה לבצע סקר פטנטים?
יש פער בין הטקסט בסעיף זה ובין המתרחש בפועל. הטקסט מדבר על סקר חופש פעולה. בפועל, מצפים מהמבקש לעשות סקר פטנטים, והסקר המקובל הוא של כשירות לפטנט. המבקש יכול להצהיר כי זהו החיפוש בוצע עבורו ולציין שבסקר זה לא נמצאה בעיה של חופש פעולה, וכן שלא ידוע למבקש בעיה בתחום חופש פעולה מהיכרותו הן את התחום והן את המוצר. מניסיוני, הבודקים אינם מצפים ליותר מזה.
המבקש צריך לספק לבודק המקצועי סקר פטנטים כתוב, אם נעשה. אם המבקש לא הזמין סקר חיצוני ואינו יכול לדווח באופן מסודר על חיפוש שעשה הוא עצמו, יתכן שהבודק המקצועי יבצע בעצמו סקר פטנטים מהיר לפי יכולתו. יש בודקים המסתפקים בהכרות שלהם עם התחום.
אין ציפייה לקבל חוות דעת כתובה על כשירות לפטנט. הגשה של בקשת פטנט אפילו פרוביזורית, אם הוגשה ע"י עורך פטנטים, מראה שעו"פ לא דחה על הסף את האמצאה על בסיס ידע שלו שאין לה כשירות לפטנט.
כאן המקום להעיר כי לבודקים המקצועיים יש ניסיון תעשייתי רב והם לא מתרשמים יתר על המידה מכשירות לפטנט כראיה לחדשנות של ממש. הם מעריכים את החדשנות בהתאם לניסיונם והכרת התחום.
סטטוס פטנטים:
בסעיף זה מבקשים דיווח על פטנטים שהוגשו לרישום או שיוגשו לרישום במסגרת התוכנית, ולציין את כותרת הפטנט, הרלוונטיות שלו לתוכנית ומועד וסטאטוס הרישום.
בסעיף זה רושמים פטנטים שכבר הוגשו וגם פטנטים שהמבקש מתכונן להגיש במהלך תוכניתו. בודק מקצועי עשוי לבקש את מסמכי הפטנט, אם כבר הוגש. לעיתים בהירות הפירוט ועושר תכולתו עולים על תיאור המוצר והתוכנית בבקשה עצמה, במיוחד אם מדובר בבקשת פטנט מלאה.
אם החלה ההתדיינות בבקשת הפטנט, ראוי לספק לבודק המקצועי עדכון, במיוחד אם הוא דורש. עם זאת, נדירים בודקים מקצועיים אשר בודקים בעצמם בקשות בינלאומיות ואמריקאיות כדי לראות אם עלו ציטוטים בעייתיים. אם לקוח שלכם נתקל בבודק מקצועי נדיר כזה, אפשר לצייד אותו בהסבר עקרוני איך להתגבר על התנגדויות כאלו. לא נתקלתי בכניסה יותר מעמיקה של בודק מקצועי לנבכי התהליך.

תקציב
להלן סעיף 7.7.6 בנוהל 200-02 הדן בהוצאות פטנטים ומדבר עבור עצמו.
א. עלויות הפטנטים המוכרות הן כל ההוצאות שהוצאו עד לרישום של הפטנט בארץ ובעולם )כולל הוצאות בגין התנגדויות לרבות הוצאות עורך פטנטים(, אך לא אגרות חידוש והוצאות משפטיות בגין פטנט לאחר שהתקבל ונרשם.
ב. התמיכה תינתן עבור הוצאות שבוצעו בתקופת הביצוע המאושרת, ובתנאי שההוצאה לא מומנה, במישרין או בעקיפין, ע"י כל גורם ממשלתי אחר.
ג. תנאי להכרה בהוצאות פטנטים הינו תיאור ברור של אופי ההוצאה אשר תופיע על גבי האסמכתא המקורית כולל ציון במקור של שם הפטנט, מספרו והשייכות לתיק המאושר.