החלטות בית המשפט
עוד החלטות בית המשפט

פסקי דין בנושא פטנטים

21 נוב, 2023

דיני הפטנטים בישראל מוסדרים בחוק הפטנטים, תקנות שנקבעו לפיו וחוזרים של רשם הפטנטים. כל אלה נלקחים בחשבון על ידי בתי המשפט ורשם הפטנטים בהחלטות ביחס למקרים ספציפיים שמגיעים אליהם. פסד הדין החשובים ביותר הם אלה שכוללים הלכות מחייבות של בית המשפט העליון, ונתייחס כאן לחלקם.[1]

פס"ד HUGHES נ' מדינת ישראל

אם אתם צריכים להכיר פסק דין אחד בדיני הפטנטים בישראל, זה הוא פס"ד HUGHES של ביהמ"ש העליון.[2] חברת HUGHES הייתה הבעלים של פטנט ישראלי על מערכת הצגת מידע המותקנת לטייסים ותביעתה להפרת פטנט נדחתה ע"י בימ"ש מחוזי בשל העדר הפרה, והיא ערערה לביהמ"ש העליון.

פסה"ד של ביהמ"ש העליון דן במספר נושאים מרכזיים בדיני הפטנטים כגון פרשנות פטנט, היקף ההגנה (עיקר האמצאה) ודרכי בחינת דרישות החידוש וההתקדמות ההמצאתית, ונתייחס כאן רק לחלקם.

פרשנות פטנט – נקבע כי יש לקרוא את הפטנט כמסמך שלם ואין לנתק את התביעות מהמתואר בשאר חלקי הפטנט. התיאור והשרטוטים של פטנט עשויים להעניק למונחים בתביעות משמעות ייחודית השונה מהמשמעות הרגילה לפי הידע המקצועי במועד הקובע.

 היקף ההגנה – הפרת פטנט לפי סעיף 49 לחוק הפטנטים אינה מוגבלת להפרה מילולית של התביעות, אלא כוללת גם נטילת "עיקר האמצאה" לנוכח המוגדר בתביעות. "עיקר האמצאה" היא שאלה משפטית שבה יכריע בית המשפט על בסיס הפטנט והראיות. תורות הוריאנטים והאקוויוולנטים נלקחות בחשבון לצורך זה, והחלפת רכיב מרכיבי האמצאה לא תמנע הפרה אם המוצר פועל פעולה זהה במהותה לזו של האמצאה הנתבעת, המושגת בדרכים זהות במהותן לאמצאה הנתבעת. מתחם ההגנה של הפטנט גדול בהתאם לתרומת האמצאה לתחום המקצועי.

חידוש – מבחן החידוש מתייחס למהות הדברים, ורק ביצוע של פרסום קודם אחד, שמוביל בהכרח להפרת הפטנט, ישלול חידוש. בפסק דין נוסף של ביהמ"ש העליון בעניין סניטובסקי נ' תעמ"ש,[3] נקבע כי ניתן לשלול חידוש גם על בסיס פרסום קודם של עיקר האמצאה.

 התקדמות המצאתית – דרישת ההתקדמות ההמצאתית רחבה יותר מדרישת החידוש, ודורשת בחינה של מכלול הידע המקצועי הכולל בתחום הרלוונטי, ולשם כך לחבר מספר פרסומים קודמים. עם זאת, חיבור הפרסומים צריך להיות מובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע במועד הקובע, אשר אינו מפעיל כושר מחשבה אמצאתי. בבחינת ההתקדמות ההמצאתית ניתן לקחת בחשבון מבחני עזר כגון מבחן החסר המתמשך (Long felt need), ההצלחה המסחרית של האמצאה, תגובת קהיליית אנשי המקצוע בתחום, והעתקה של האמצאה ע"י מתחרים.

 פס"ד רב בריח נ' חבשוש – הפרה תורמת

בפסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין רב-בריח נ' חבשוש[4] הוכר עקרון ההפרה התורמת של פטנט במשפט הישראלי.

חברת רב בריח היתה הבעלים של פטנט על מערכת לנעילת ידית הילוכים ברכב ותביעתה להפרת פטנט נדחתה ע"י בימ"ש מחוזי בגלל שהנתבעת ייבאה ושיווקה רק חלק מרכיבי המערכת.  בית המשפט העליון הפך את ההחלטה ומצא כי הנתבעת הפרה את הפטנט בדרך של הפרה תורמת.

נקבע כי התנאים להתקיימות הפרה תורמת הם: (1) הרכיבים הנמכרים מהווים חלק מהותי מהאמצאה; (2) המשווק ידע או היה עליו לדעת בנסיבות העניין שהרכיבים מתאימים באופן מיוחד להפרה וכי הם מיועדים בפועל לכך; (3) והרכיבים אינם מוצר בסיסי המתאים לשימוש משמעותי אחר שאינו מפר.

פס"ד ברזני נ' ישקר  – אמצאת שירות

בפסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין ברזני נ' ישקר[5] הוכרה האפשרות להתנות בהסכם עבודה על הוראה בחוק הפטנטים המתייחסת לאפשרות קביעת התמורה של עובד בעד אמצאת שירות. באותו המקרה ניתן תוקף למסמכי ויתור של עובד על תביעות כספיות כך שנדחתה בקשת עובד לקבל תמורה עבור אמצאות שירות בהן היה מעורב.

פס"ד Intra-Cellular נ' רשם הפטנטים – התקדמות המצאתית בתחום הפארמה

בפסק הדין בעניין Intra-Cellular נ' רשם הפטנטים[6] התקבל ערעור על החלטת הרשם שדחה השגה על סירוב בקשת פטנט. בקשת הפטנט תובעת גביש של מלח טוזילאט של החומר הפעיל לומאטפרון (lumateperone), המשמש לטיפול בדכאון וחרדה ובהפרעות נוירולוגיות שונות.

במרכז הדיון בפסק הדין – התקדמות המצאתית בתעשייה הפרמצבטית ובתחום המלחים והגבישים. נקבע כי שאלת ההתקדמות ההמצאתית צריכה להיבחן לאורה של התעשייה הפרמצבטית ומאפייניה המיוחדים, לרבות מורכבות המשימה הפרמצבטית של גיבוש גבישים.

בקשר למבחן המשנה Obvious to try לבחינת התקדמות המצאתית, נעשתה הבחנה בין 3 קטגוריות של ידע קודם: (1) פרסומים שאין בהם הכוונה של ממש כיצד לבצע את צירוף החומרים שבבסיס האמצאה – אז קל מאוד לבסס התקדמות המצאתית; (2) פרסומים שיש בהם הכוונה של ממש או פרסומים שבהם צירוף החומרים נראה מובן מאליו וניתן להגיע בקלות אל האמצאה לאורו – אז הנטייה תהיה לקבוע כי אין התקדמות המצאתית (אך ייתכנו מקרים הפוכים, למשל כאשר מתגלה תוצאה מפתיעה במיוחד); (3) מקרים בהם קיימת הכוונה מסוימת שאינה מפורטת דיה – דורשת לבחון את הנסיבות בכל מקרה לגופו, ולמשל במקרה הספציפי הנדון נקבע שהדיון יוחזר לרשם לבחון נסיבות אלה, תוך שנקבע כי שימוש בפעולות מעבדתיות מקובלות אינו שולל כשלעצמו התקדמות המצאתית.

פס"ד United Technologies Corporation נ' רשם הפטנטים – תוכנות מחשב

פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בעניין UTC נ' רשם הפטנטים[7] הוא פסק דין חשוב בעניין אמצאות שעוסקות בתוכנות מחשב, נושא בו נכון להיום טרם ניתנה הלכה מחייבת של ביהמ"ש העליון.

מדובר בערעור על החלטת רשם בעניין בקשת פטנט לגבי מערכת לחסכון בדלק במסוקים, אשר משנה את מצב הווסתים בהתאם לנתונים משתנים של גובה, מהירות וכו'. הרשם פירק את האמצאה לרכיבים וקבע שהחידוש הוא רק באלגוריתם – שהוא אוסף של הוראות למחשב או אוסף של "שלבים מחשבתיים" או של חישובים בעוד שתהליך הוא טיפול בחומר מסוים כדי לשנות את מצבו או צורתו. בשל כך, הרשם קבע כי האמצאה אינה כשירה לפטנט. בית המשפט קיבל את הערעור וקבע שאין לפרק את האמצאה לגורמים ויש להסתכל על המערכת בכללותה – הרכיבים הפיזיים בצירוף עם תוכנת המחשב אשר תפקידה הנעת המערכת.

בית המשפט קבע שבמערכת מתרחשים "תהליכים טכנולוגיים מוחשיים", המתבטאים בשינויים של מצב וזמן בפעילות שסתום הדלק במערכת הזנת המנוע של המסוק. התהליך צריך להביא לתוצאה מסוימת, ובאותו המקרה כאשר התוכנה מחוברת לרכיבים פיזיים, מקבלת מהם, מעבדת ופולטת מידע והוראות, וכתוצאה מכך נגרמים שינויים אופטימליים בצריכת הדלק במערכת, מדובר בתוצאה שמאפשרת להגן על האמצאה בפטנט. פסק דין UTC ניתן עוד בשנת 1994 ומאז אוזכר במספר החלטות של רשם הפטנטים, בהן הושם דגש על הצורך ב"תהליך טכנולוגי מוחשי" ו-"ביטוי של תכונות פיזיות בדבר כלשהו עליו מבוצעת האמצאה או באופי הפעולה אותה המוצר או התהליך מבצעים בהיותם תוצר המעיד על הטכנולוגיה."

החלטת רשם בעניין DABUS – אמצאה שהומצאה ע"י אינטליגנציה מלאכותית

החלטת רשם הפטנטים בעניין [8]DABUS  עוסקת באמצאות שהוצהר שהומצאו על ידי AI, המכונה DABUS. בקשות הפטנט הוגשו במדינות רבות בעולם ושימשו כמקרה מבחן כיצד רשויות פטנטים מתייחסות לבקשות פטנט בקשר לאמצאות שהמציא AI. רשם הפטנטים דן בהגדרת "ממציא" בחוק שאינה כוללת התייחסות מפורשת לאדם, אך קבע שעל פי פרשנותה הטבעית של המילה כל אמצאה מתחילה בממציא שהוא בן אנוש.

עוד נקבע כי בעל אמצאה לפי חוק הפטנטים הינו אדם שרכש את זכותו באמצאה מממציא אנושי.

*האמור מובא כרקע כללי בלבד ואין בו כדי להוות תיאור ממצה או מדויק של פסקי הדין.

[1] הלכות שנפסקו על ידי בית המשפט העליון מחייבים כל בית משפט (גם את רשם הפטנטים) למעט בית משפט עליון עצמו, והלכות של בתי המשפט האחרים "מנחות" בתי משפט שמתחתיהם. ענייני פטנטים נדונים לרוב בבתי המשפט המחוזיים (ולא השלום), והחלטותיהם "מנחות" את רשם הפטנטים.

[2] ע"א 345/87 hughes aircraft company נ' מדינת ישראל (2.7.1990).

[3] ע"א 4867-92 סניטובסקי נ' תעמס בע"מ (22.4.1996).

[4] ע"א 1636-98 רב בריח בע"מ נ' בית מסחר לאביזרי רכב חבשוש (1987) בע"מ (23.7.2001).

[5] בג"ץ 4353-14 גדעון ברזני נ' ישקר בע"מ (8.7.2015).

[6] עש"א (מחוזי ת"א) 32365-05-20 Intra-Cellular Therapies Inc נ' מדינת ישראל רשות הפטנטים (נבו 12.04.2022)

[7] ע"ש (מחוזי ירושלים) 23/94 UNITED TECHNOLOGIES CORPORATION נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני    המסחר (25.10.1994)

[8] החלטת רשם הפטנטים בעניין בקשות פטנט מס' 268605, 268604 (15.3.2023).

נכתב על ידי:

עו"ד ליאור גלסמן ועו"ד עדי אן ברקוביץ
גילת ברקת ושות מקבוצת ריינהולד כהן