פוסטים
אודות המחבר
רימה פוגץ' שנדלזון
רימה פוגץ' שנדלזון
1 פוסטים
רימה היא יו"ר אגודת עורכי הפטנטים בישראל (IPAA), מנהלת קניין רוחני בחברת לנדא דיג'יטל פרינטינג ויועצת קניין רוחני לחברות סטארטאפ. בנוסף, רימה היא גם מייסדת פורום מנהלי קניין רוחני בחברות מטעם אגודת עורכי הפטנטים. רימה עורכת פטנטים בעלת ניסיון של למעלה מחמש עשרה שנים, מתוכן שמונה שנים במשרד ישראלי מוביל....

הסקר IP 360 של דלויט לשנת 2023: תובנות ואתגרים למנהלי קניין רוחני

16 ינו, 2024

על אף שאנחנו בעידן של קיצורי דרך שבו כלי AI קוראים, מנתחים וכותבים עבורנו, החלטתי להקדיש כמה שעות ולקרוא את כל 60 העמודים של סקר IP-360 של דלויט לשנת 2023 (שווה קריאה!).

הסקר מכסה תעשיות שונות ומציע מבט מקיף על ניהול IP בחברות. לסקר המלא:

את הסיכום להלן יחד עם מספר מסקנות ותובנות אני מביאה מנקודת מבט שלי כמנהלת קניין רוחני בחברה, בעודי מתמקדת בעיקר באתגרים העיקריים העומדים בפני מנהלי קניין רוחני אשר זוהו בסקר.

גודל ומבנה הצוות: הסקר מצביע על כך שרוב צוותי ה-IP קטנים יחסית, כאשר 54% מהם מונים פחות מעשרה אנשים. במרבית החברות הישראליות מדובר בצוותים אף קטנים יותר של 1-2 אנשים לכל היותר, ולרוב מספר זה כלל אינו פרופורציוני למספר העובדים שעוסקים בפיתוח, חדשנות וקבוצות אחרות להן יש נגיעה לתחומי IP שונים. אין ספק שזה עשוי להגביל את מרחב התמרון של מנהלי IP. לפי הסקר, רוב צוותי ה-IP  מדווחים ליועץ המשפטי, דבר הממקם את קניין הרוחני בעיקר כפונקציה משפטית ומהווה לעתים חיץ ואף מכשול באינטרקציה של מנהל IP עם הקבוצות האחרות בחברה.

פורטפוליו IP: אחד האתגרים הנפוצים בניהול פורטפוליו IP הוא איזון בין גודל הפורטפוליו ליכולת של הצוות לנהל אותו ביעילות. לפי הסקר פטנטים וסימני מסחר נתפסים כמניעי ערך קריטיים, אך ישנה הכרה בכך שידע (know-how), חדשנות והמצאות, מספקים יתרון תחרותי משמעותי.  בהקשר הזה מעניין הניגוד בין מיומנות ניהול הזכויות רשומות כמו פטנטים וסימני מסחר, זכויות יקרות לתחזוקה ומוסדרות היטב, לעומת מחסור במתודולוגיות ניהול זכויות שהן לא פחות יקרות ערך כמו ידע, סודות מסחריים ודאטה.

תקשורת ושיתוף פעולה עם מחלקות אחרות: הסקר מראה בבירור את הפער הקיים בתקשורת בין צוותי ה-IP למחלקות אחרות. בעוד שקיים הקשר הטבעי (והמובן מאליו) עם מחלקות הפיתוח ומוצר, הקשר עם צוותי שיווק, פיתוח עסקי, כספים, מיסים ועוד – לוקה בחסר.

אסטרטגיית IP: מהסקר עולה כי בעוד של-84% מהחברות יש אסטרטגיית IP מתועדת היטב, מה שמעיד על קונצנזוס מלא בנוגע לחשיבותה. עם זאת, הסקר מראה גם פערים בין האסטרטגיה הרצויה לבין המציאות:

א. רק 40% מהחברות מדווחות על מעורבות באסטרטגיות IP של הנהלה בכירה (C-suite), מה שלא מתיישב עם העובדה כי חלק ניכר מערך החברה טמון בקניין הרוחני שלה.

ב. סקירת הפורטפוליו ואופטימיזציה שלו אמורות באופן שיטתי ליישר את אסטרטגיות ה-IP עם היעדים העסקיים. עם זאת, לפי הסקר ל-35% מהמשיבים חסרים תהליכים מסודרים לכך.

ג. נראה כי השימוש בכלים חיצוניים לצרכים אנליטיים יחסית נפוץ, אבל שימוש ביועצים חיצוניים לצורך תכנון אסטרטגיה נפוץ משמעותית פחות, מה שיכול לרמז אולי על נתק מסוים באופן ההסתכלות על קניין רוחני כחלק משמעותי מאסטרטגיה העסקית של החברה.

נראה כי יש מגמת עליה בשימוש בכלי בינה מלאכותית לצרכי חיפוש, כתיבה ובחינה. ככל שתהיה התקדמות טכנולוגית בכלים מהסוג הזה, יתכן ויוכלו לשמש גם לסיוע לקבלת החלטות בנוגע להעלאת ערך של קניין הרוחני של החברה.

ד. ניטור ומעקב שוטף אחר פעילות המתחרים לצרכי זיהוי הפרות IP ידוע כחיוני, אך חברות רבות אינן עוקבות באופן אקטיבי אחר הפרות פוטנציאליות, ועלולות להחמיץ אכיפת זכויות או הזדמנויות רישוי.

ה. לפי הסקר רק 44% מהמשתתפים מנהלים מעקב ורישום מסודר של קוד פתוח, על אף שהחשיבות של מדיניות קוד פתוח מסודרת ברורה ומשמעותית, במיוחד בהקשר של עסקאות מיזוגים ורכישות.

אכן נראה שלרוב החברות יש אסטרטגיית IP. עם זאת, הסיכוי שלה להיות ממומשת ככל הנראה לא גבוה במיוחד עקב מעורבות מוגבלת של הנהלה הבכירה ופערים נוספים שפורטו ליעל.

אין ספק שאחד הלקחים המשמעותיים לאור הסקר הוא החשיבות של הרחבת המעורבות וה"נראות" של אסטרטגיית ה-IP מעבר למחלקת ה-IP. בנוסף, הרחבת האסטרטגיה להיבטים נוספים, כמו מדיניות קוד פתוח למשל, תאפשר חשיפה ומעורבות של גורמים נוספים בחברה ובכך תסייע לקידום האסטרטגיה.

סודות מסחריים וניהול דאטה: הערך של סודות מסחריים ידוע וברור, אך יש נראה שיש העדר של גישה שיטתית לזיהוי, ניהול והגנה עליהם, בדומה גם לניהול דאטה. לאור כך נראה כי הנכסים החשובים האלה לעתים כלל אינם משולבים במלואם באסטרטגיית ה-IP. הסדרת מדיניות הניהול של סודות מסחריים זהו אחד האתגרים הגדולים והמורכבים של מנהלי קניין רוחני ויועצים משפטיים והמציאות היא שלרוב הנושא הזה אינו מוסדר בכלל או אינו מוסדר במלואו, וזאת על אף היותם של סודות מסחריים בעלי ערך גבוה לחברה ולא רק בהיבט הטכנולוגי.

מונטיזציה ומסחור: הסקר מדגיש פער קריטי במסחור ובמונטיזציה של IP. נראה כי רוב המשיבים אינם מחפשים באופן אקטיבי הזדמנויות מונטיזציה, ול-94% אין תהליך רשמי למטרה זו, וזאת למרות שדווקא בתהליכים כאלה יש עניין ומעורבות של ההנהלה הבכירה. הפער הזה מלמד אולי בצורך לנקיטת גישה פרואקטיבית יותר מצד צוותי IP והפיכתה של מונטיזציה לחלק משמעותי יותר באסטרטגיית IP של החברה.

מיסוי: מהסקר עולה כי חברות רבות אינן מנצלות באופן מלא את תמריצי המס הקשורים לקניין רוחני.

כל ההיבטים אליהם מתייחס הסקר, מדגישים את התפקיד המורכב של מנהל IP, הדורש שילוב של ידע רב-תחומי ותכנון אסטרטגי, בניית תקשורת יעילה ועבודה משותפת של ממש עם מחלקות השונות בחברה, החל מקבוצות הפיתוח ועד מחלקות פיננסיות, הובלת תהליכים מורכבים והיכולת לרתום אליהם מנהלים ברמות שונות כולל הנהלה בכירה. מצד שני, הפערים הרבים שזוהו בסקר יתכן ומעידים לכאורה על חוסר היכולת של מנהל IP להרחיב את פעילותו, לרתום את הנהלת החברה לתהליכים רחבים וליישם אסטרטגיות מורכבות. לאורך כל הסקר ניתן לראות כי ככל שטיפול בנושא מסוים מצריך שיתוף פעולה רחב יותר של מנהלים וקבוצות רבות בחברה, כמו סודות מסחריים למשל, כך קשה יותר למנהל IP לקדם אותו ולרוב אינם מטופלים כנדרש.

הפערים המצוינים יכולים לנבוע ממספר גורמים כמו ממחסור בכ"א בקבוצת IP, תעדוף נמוך של IP בחברה, מבנה החברה שמקשה על שיתוף פעולה רחב עם מנהל IP ולעתים גם מהרקע והניסיון שמביא איתו מנהל IP והיכולת שלו להרחיב את תפקידו מעבר לניהול פורטפוליו פטנטים.

אפשר ורצוי לקחת את מסקנות הסקר גם לכיוונים אחרים. אין ספק שצוותי IP קטנים, שמאפיינים כאמור לא מעט חברות ישראליות, לא מסוגלים לרוב לתת בעצמם מענה לכל הסוגיות הנ"ל ואלה בדיוק המקומות בהם יכולים להשתלב יועצים חיצוניים ומשרדים, בדיוק כפי שהם משתלבים במתן שירותים מקצועיים בתחומי IP שונים כמו פטנטים וסימני מסחר.

נכתב על ידי:
רימה פוגץ' שנדלזון
מנהלת קניין רוחני, לנדא דיג'יטל פרינטינג
יו"ר אגודת עורכי הפטנטים