קניין רוחני כולל מגוון זכויות המאפשרות להגן על היבטים שונים של הטכנולוגיה של החברה. הגנת הקניין הרוחני היא סוג של חוזה בין ממציא/חברה לרשות (מדינה או אוסף של מדינות) המעניקה את זכות הקניין הרוחני, המשקף משוואת תן וקח פשוטה מאוד: הממציא/חברה תורם משהו לחברה שלא היה ידוע קודם לכן, ובתמורה, הרשות מעניקה לממציא/חברה זכות מוגבלת בזמן, סמכות שיפוט והיקף הגנה מוגדר.
פטנטים – הגנה על ההיבטים הפונקציונליים של ההמצאה, באופן ספציפי, עונה על השאלות של "מהם המרכיבים הפונקציונליים של ההמצאה" ו"איך ההמצאה הזו עובדת?" ניתן לקבל פטנטים על המצאות טכנולוגיות שונות לרבות מכשיר, נוסחה כימית/ביולוגית, תהליך טכנולוגי, מוצר הנובע מאותו תהליך וכו'.
עיצובים – הגנה על ההיבטים החזותיים של ההמצאה, באופן ספציפי, עונה על השאלות של "מהו המראה החזותי של ההמצאה?" ו"אילו מאפיינים חזותיים של ההמצאה הופכים אותה למזוהים עם המוצר?". הגנת באמצעות עיצובים יכולה לכלול קווים המלוטשים של בקבוק מים או מיץ ועד כפתור ההילוכים הנוי של המכונית, ואפילו ממשק גרפי או פריסה של אתר אינטרנט.
סימני מסחר – הגנה המוניטין והמקור של ההמצאה, באופן ספציפי, עונה על השאלה "של מי/איזה מותג ההמצאה?" ו"את מי/איזה מותג/חברה ההמצאה מייצגת?" סימנים מסחריים יכולים לכסות לוגו (למשל אפל), שם מותג (למשל גוגל), צליל (למשל מנוע הארלי דיווידסון – כן, באמת!) ואפילו צבע .
זכויות יוצרים – הגנה על תוכן של יצירת ספרותיות/אמנות (כגון ספרים, מוזיקה, ציורים, פיסול וסרטים, לתוכנות מחשב, מאגרי מידע, פרסומות, מפות ושרטוטים טכניים). הגנת זכויות יוצרים יכולה לכלול החל מיצירות אמנות (למשל מונה ליזה של דה וינצ'י ודיוויד של מיכאלאנג'לו), יצירות ספרותיות (למשל 'פשע ועונש' של דוסטוייבסקי ו'תופס בשדה השיפון' של סלינגר), מוזיקה (למשל ה-5 של בטהובן) ואפילו קוד.
סודות מסחריים – הגנה על ההיבטים הטכנולוגיים הסודיים של ההמצאה. בניגוד לסוגים האחרים של קניין רוחני שתוארו לעיל, סודות מסחריים אינם נחשפים ומאפשרים לממציא/חברה לשמור על יתרון תחרותי בשוק על ידי שמירת ידע טכנולוגי מסוים לעצמם. סודות מסחריים יכולים לכסות היבטים כמו נוסחאות כימיות שלא ניתן לגילוי (כמו למשל הנוסחה של קוקה קולה), תהליך ייחודי לייצור או כל היבט טכנולוגי שלא ניתן לגלות אותו מהמוצר. טכנולוגיה מהסוג הזה צריכה להישמר בסוד לפי הגדרות וחוקים מסוימים כדי להיחשב כסוד מסחרי.
כעת כשאתם מומחים לקניין רוחני, בואו ננסה להשתמש בידע שרכשתם על מנת לספק הגנה למדפסת המזון החדשה שלנו.
"מהם המרכיבים של מדפסת המזון?" "איך זה עובד?"
ניתן להגיש בקשות פטנט על ההיבטים הפונקציונליים של מדפסת המזון למשל:
"איך נראית המדפסת/המוצרים?" ו"אילו תכונות ויזואליות ייחודיות של מדפסת המזון?"
ניתן להגיש בקשות עיצוב למדפסת המזון שלנו עבור כל היבט ויזואלי, למשל:
"של מי ההמצאה?" ו"מי/מה מייצגת ההמצאה?"
ניתן להגיש בקשות לסימן מסחרי עבור מדפסת המזון עבור לוגו, שם מותג ואפילו צלילים, למשל:
"מהו הידע הנדרש להמצאה?"
מטבע הדברים, במהלך התכנון והפיתוח של מדפסת מזון כזו, מצטבר מאגר ידע עצום שאינו נחשף לציבור ואינו ניתן להבחין בו מתוך התבוננות ושימוש במדפסת המזון או במוצרי המזון שנוצרו על ידה. כל הידע הזה מאפשר לחברה להתגבר בהצלחה על בעיות מסוימות בתכנון וייצור של מדפסות המזון שלה, שאולי שחקנים אחרים בשוק לא יוכלו לעשות. דוגמאות לסודות מסחריים כאלה יכולים לכלול:
לסיכום, גישה אסטרטגית לקניין רוחני חיונית לשמירה על חדשנות וטיפוח הצלחה עסקית. הבנת מנגנוני ההגנה המגוונים, החל מפטנטים ועצובים ועד לסימנים מסחריים, זכויות יוצרים וסודות מסחריים, מעניקה לבעלי ההמצאות יכולת להגן על יצירותיהם באופן מקיף. על ידי שילוב נכון וחכם של זכויות ההקניין הרוחני השונות, ניתן למקסם את הערך של הנכסי ה-IP, להבטיח יתרון תחרותי והצלחה ארוכת טווח בתעשיות הרלוונטיות.
נכתב על ידי:
יוסי רוז'נקו, שותף, שליו, יוניצמן ושות'
רימה פוגץ' שנדלזון, מנהלת IP בלנדא דיג'יטל פרינטינג, יו"ר אגודת עורכי הפטנטים
