פרסומי IP

זכויות מטפחים בישראל

23 אוק, 2023

זכויות מטפחי צמחים בישראל, הנשלטת על ידי מערכת מורכבת של רגולציה והסכמים בינלאומיים, ממלאות תפקיד מרכזי בתמרוץ פיתוח זני צמחים חדשים, הבטחת ייחודם, אחידותם ויציבותם, והענקת מונופולים זמניים למגדלים על חידושיהם לקידום החקלאות בעולם משתנה.

בני האדם התחילו לפתח זנים חדשים של צמחים לפני אלפי שנים על ידי תירבות צמחים מהטבע וטיפוח כדי לשפר תכונות רצויות של הצמח הבר. רבייה סלקטיבית השפיעה על כמעט כל צמח שחקלאים מגדלים כיום. בדומה לפטנטים, שהם סוג של קנין רוחני שמדינה מעניקה להגן על פיתוחים טכנולוגיים, זכויות מטפחים הן סוג נוסף ופחות מוכר של קנין רוחני שמוענק על ידי מדינה, שמאפשרות למטפחים את הזכות למנוע מאחרים לגדל או שווק את התוצר של המאמצים שהושקעו בטיפוח של זן חדש של צמח.

למרות השינויים הדרסטיים שעולם החקלאות עבר מאז שחר האנושות, גם כיום נדרשים שיפורים לזני הצמחים הקיימים. שינויים של האקלים, בין היתר, מאלצים חקלאים ומטפחים לטפח צמחים עם תכונות שונות, למשל, זמני קציר או קטיף שונים, השקיה במים מליחים, ותפוקות גבוהות יותר.

חקיקת חוק "זכויות מטפחים" נחקקה כדי לתמרץ מטפחים לפתח זנים חדשים ומשופרים. תמורת המאמצים שלהם שתורמים לאנושות, מדינות מעניקות למטפחים "מונופול"על הזן החדש  לזמן מוגבל. תוך כדי תקופת "מונופול" זה, אחרים אינם רשאים לסחור בזן הרשום  בלי לקבל אישור מבעל הזכות.

"הארגון הבינלאומי להגנה על זני צמחים חדשים (The International Union for the Protection of New Varieties of Plants (UPOV)) הינו ארגון שנוסד על בסיס האמנה להגנה על זני צמחים חדשים. בשנת 1973, מדינת ישראל חוקקה את החוק "חוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג, 1973," ובשנת 1979, ישראל הצטרפה לאמנה הבינלאומית הנוהלת ע"י ה-UPOV.

רישום של זנים חדשים בישראל מתבצע ע"י היחידה לזכויות מטפחים, שהיא חלק ממשרד החקלאותבישראל, "צמחים" חדשים נהנים מ-20 שנות הגנה, כאשר "עצים", "גפנים" ועוד צמחים מסוימים יכולים להנות מ-25 שנות הגנה.

בחינת בקשה לזכויות מטפחים מבוססת על מספר תכונות, דהיינו: ייחודיות, אחידות, ויציבות. ייחודיות נבדקת על ידי בוחנים כדי לאשר שהצמח ייחודי ושונה מזנים ידועים. מספר גורמים באים בחשבון הבוחן בהשוואה בין הזנים הידועים לזן הנבחן. כשלצמח יש אחידות, הכוונה היא שכל הצמחים שצומחים מהזן הם בעלי אותן תכונות. בבדיקת יציבות, הבוחנים מאשרים שהצמחים מקנים את התכונות הרצויות מדור אחד לדור הבא אחריו. בנוסף, הבחינה גם כוללת בדיקת פרטים פורמליים ובדיקה שהזן אינו רשום כסימן מסחר.

בדרך כלל בישראל הבחינה עורכת שתי עונות גידול, ומתקיימת בחלקה ייעודית של מבקש הזכות, שהוא מקצה לצורך הבחינה.

לישראל יש הסכמים עם מספר מדינות ה-UPOV המאפשרים בחינה מקוצרת בישראל על בסיס בחינה שהתקיימה במדינה אחרת. תהליך זה הוא פשוט ויעיל יותר וזוכה לאגרה נמוכה מזו הנגבית עבור בחינה "מלאה" בישראל.

ב50 שנים שעברו מאז חוקק החוק, יותר מ5,000 בקשות הוגשו (נכון לספטמבר 2023) וכ3,900 אושרו. כיום ישנן כ850 זכויות מטפחים בתוקף בישראל, כאשר קצב בקשות חדשות שנתי עומד על כ100 בקשות חדשות.

נכתב על ידי:
אברהם חרמון
שותף בכיר
JMB דייויס בן דוד