פרסומי IP

אסטרטגיית קניין רוחני

23 אוק, 2023

בעשורים האחרונים, קניין רוחני תופס מקום מרכזי בכלכלה מרכז הבמה במשק. קניין רוחני תורם ליותר מ-80% מהשווי המצטבר של חברות ציבוריות, קרוב ל-90% בחברות S&P 500, ומהווה יותר משליש מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של כלכלה מודרנית. בהיותו מחולל העושר הגדול בהיסטוריה, קניין רוחני הפך ללא עוררין למרכיב מרכזי של הכלכלה המודרנית ומהווה יסוד לבנייה ושימור ערך. כפועל יוצא קניין רוחני מתגלה כמשאב אסטרטגי מרכזי לכל מיזם. לפיכך, גישה מחושבת היטב וצופה פני עתיד בניהול ענייני ה קניין הרוחני של מיזם היא חיונית לקצור את פירותיו ולעקיפה של מהמורות אפשריות.

אסטרטגיית קניין רוחני, בפרט (אך לא רק) אסטרטגיית הפטנטים, חיונית בהבטחה שעסקים לא רק יישארו תחרותיים אלא גם ינצלו את מלוא הפוטנציאל של החידושים שלהם. מאמר זה בוחן בקצרה כמה היבטים מרכזיים של אסטרטגיית הקניין הרוחני, תוך התמקדות מיוחדת בכמה היבטים של אסטרטגיית פטנטים, ומדגיש בקצרה את תפקידה בשימור יתרון תחרותי, הפחתת סיכונים, יצירת נכסים סחירים, תוך אימוץ של פרספקטיבה אסטרטגית צופה פני עתיד.

המטרה העיקרית של אסטרטגיית הקניין הרוחני הינה הגדלה ושימור ערך. היא מקיפה בניה ותחזוקה של מונופול בעל משמעות עסקית ושמירה מפני סיכונים הגלומים במיזמים, במיוחד במיזמים מבוססי טכנולוגיה. ביצירת אסטרטגיית קניין רוחני רחבת היקף, יש להתייחס לגורמים כמו התוכנית העסקית והמודל העסקי, תוכנית מו"פ, התחרות הידועה והמשוערת, וכמובן, גם, מגבלות תקציב. הגם שקיימת נטייה לתת משקל עודף לרישום זכויות קניין רוחני כמו פטנטים, מדגמים, זכויות מטפחים וסימני מסחר, עניין שלעיתים רבות אינו מקבל את המשקל הראוי במסלול בניה הערך הינו מדיניות הכרוכה בסודות מסחריים. בשילוב של בקרה מחמירה על גישה ופרסום, סודות מסחריים יכולים להיות נכסים רבי עוצמה בערכת הכלים של הקניין הרוחני של מיזם.

אסטרטגיית פטנטים היא לרוב חלק מרכזי באסטרטגיית הקניין הרוחני של מיזם מבוסס טכנולוגיה. ניווט דרך המורכבות של אסטרטגיית פטנטים מצריך הבנה מעמיקה של מהות הזכות הגלומה בפטנטים ותובנה לגבי הפעילות האפשרית של המתחרים. בראש ובראשונה, חשוב להבין שפטנט הוא ביסודו זכות למנוע אחרים, זכות המכונה לעתים קרובות "זכות שלילית". לפיכך, בניגוד לתפיסה המוטעית הרווחת, תפקידו העיקרי של הפטנט אינו להגן על המחדש, אלא לחסום צדדים שלישיים. בנוסף, בעת ניסוח בקשת פטנט (או חבילה של בקשות פטנט) על טכנולוגיה חדשה, לא די להתמקד ביישום הנוכחי של הטכנולוגיה, אלא, חשוב לקחת בחשבון את המתחרים הפוטנציאליים ואת אופן הפעילות האפשרית שלהם. המשמעות הינה שעל פטנט לכסות לא רק את צורת היישום הנוכחית של הטכנולוגיה, אלא גם גרסאות חלופיות אפשריות שמתחרה עשוי ליישם. על ידי כך, ניתן יהיה למנוי ממתחרים להפיק תועלת משינויים קלים או וריאציות של ההמצאה המוגנת בפטנט, ובכך לצמצם את האפשרות שלהם לעקוף את הפטנט.

לא ניתן להפריז בחשיבותה של אסטרטגיית קניין רוחני, במיוחד עבור מיזמים מבוססי טכנולוגיה. יש לציין כי מיזמים צומחים רבים ממנפים את נכסי הקניין הרוחני שלהם לעסקאות זמן רב בטרם יחלו במכירה של מוצרים או אספקה של שירותים. החלטות השקעה במיזמים מבוססי טכנולוגיה תלויות במידה רבה בנכסי הקניין הרוחני של המיזם ובערך שלהם ביצירת חסמי  כניסה למתחרים. יתרה מזאת, ה"אקזיט" הנכסף – בין אם זה דרך רישוי, מיזוגים ורכישות או הנפקה לציבור – סובבת בעיקר סביב העברת הזכויות מלאה או חלקית על הקניין הרוחני, לישות אחרת. ערך ה"exit" מבוסס לרוב על פוטנציאל עתידי, המוגן על ידי הקניין הרוחני, ולא על ההכנסות קיימות. זה מדגיש את התפקיד המרכזי של הקניין הרוחני: לעתים קרובות הוא גורם מבדל מרכזי בין הצלחה אדירה לכישלון גדול. כמה היבטים ושיקולים של אסטרטגיית קניין רוחני יידונו, להלן, בקצרה:

שמירה על ייתרון תחרותי

שימור היתרון התחרותי של מיזם היא המטרה המרכזית בכל אסטרטגיית קניין רוחני. שימור זה מושג, בדרך כלל, על ידי הקמת חסמים אשר מטרתם להרתיע או להגביל מתחרים לחדור לנישת השוק הספציפית אליו מכוון או שכבר תופס המיזם. רישום של פטנטים, סימנים מסחריים ומדגמים, וזכויות קניין רוחני אחרים, נותן זכות משפטית אשר יכולה לשמש בהגנה מפני שימוש לא רצוי על ידי מתחרים בטכנולוגיה. דרך בלעדיות על זכויות אלה, מיזמים יכולים לחסום או לעכב כניסת מתחרים לשטח הפעילות של המיזם, להבטיח מעמד דומיננטי בשוק ואת היתרונות הפיננסיים הנלווים לכך.

במאמץ לשימור היתרון התחרותי, התמקדות בזכויות קניין רוחני בודדות נכון שתפנה מקום לאימוץ של אסטרטגיה אשר תתמקד בבניה של תיק שלם של זכויות אשר יכולה, במקרים רבים, להיות בעלת תועלת רבה יותר. לדוגמה, קיום מספר פטנטים, כאשר כל אחד מגן על היבט נפרד של הטכנולוגיה, עשוי להבטיח עמדה קניינית חזקה יותר מזו של פטנט בודד. ניתן לחזק גישה כזו עם זכויות קניין אחרות, כגון מדגמי תועלת ועיצובים. כמו כן, שיקולים גיאוגרפיים, דהיינו היכן לבקש או לשמר על הגנה (ולשלם את דמי החידוש התקופתיים) ממלאים תפקיד חשוב באסטרטגיית הקניין הרוחני, כאשר גורמים אשר מנחים החלטה כזו כוללים שווקי יעד, מיקום של מתחרים ומקום המושב של שותפים פוטנציאליים.

שיקול חשוב נוסף, במיוחד לעניין פטנטים, הוא העיתוי של הגשות ראשונות. עיתוי ההגשה הראשונית צריך להביא בחשבון את היתרונות של הגשה מוקדמת כדי להבטיח תאריך הגשה מוקדם יותר מזה של מתחרים, לעומת הצורך להמתין עד שהטכנולוגיה תבשיל ותספק בסיס טוב יותר להגנת פטנט.

גורם נוסף בשימור היתרון התחרותי הוא שיקול אשר לוקח בחשבון את מחזור החיים של המוצר או הטכנולוגיה, במיוחד במקרה של מוצרים עם זמני פיתוח ארוכים, כמו מוצרים רפואיים. חיוני במקרים אלה להבטיח שהגנת הפטנט תישאר יעילה ורלוונטית לאורך כל מחזור החיים של המוצר.

גידור סיכונים

על אסטרטגיית קניין רוחני מאוזנת לקחת בחשבון, גם, את הסיכונים ולשלב אמצעים להגנה מפניהם. תהליך המחקר והפיתוח (מו"פ), למשל, הוא, מטבעו, תהליך שאינו ניתן לחיזוי מדויק והוא עמוס באי-וודאות: ייתכן שהתוצאות לא יתאימו לציפיות; הכספים שהוקצו עלולים לא להגיע לאבני דרך שנקבעו; כמו גם טכנולוגיות משבשות עשויות להופיע, או שהשוק עשוי להשתנות מסיבות אחרות שעלולות להפוך את המאמצים הנוכחיים למיושנים. לפיכך, אין ביטחון שמו"פ יגיע לשיאו בהצלחה מסחריץ. על ידי הבטחת זכויות הקניין הרוחני בשלב מוקדם בתהליך הפיתוח, במיוחד באמצעות רישום של פטנטים צופים פני עתיד, רחבים וניתנים לאכיפה, החזר על ההשקעה עשוי להתממש גם לאחר כשל במו"פ. ניתן להשיג זאת באמצעות ייצור רווחים מהפטנטים וזכויות IP אחרות באמצעות רישוי, מכירה או אכיפתם כנגד צדדים שלישיים. 

יצירה של נכסי קניין רוחני סחירים

מעבר להגנה על תוצאות המו"פ, נכסי IP מציגים גם הזדמנויות למונטיזציה. ניתן לסחור, למכור או להעניק רישיון בפטנטים, סימנים מסחריים וזכויות יוצרים, ובכך לתת למיזמים הזדמנות לערוצי הכנסה משלימים. אשר על כן, יצירת נכסי קניין רוחני סחירים יכולה גם להיות פוקוס מרכזי באסטרטגיית קניין רוחני. לעתים קרובות, טכנולוגיה מפותחת מוצאת לה אפשרות שימוש מעבר לשימוש הראשוני אשר נחזה מלכתחילה, לעיתים אפילו בתחומי טכנולוגיה שונים לחלוטין. יתרה מכך, מאמצי מו"פ מובילים לפעמים לחידושים מחוץ למוקדי הפיתוח של החברה, אך בעלי ערך אפשרי לאחרים. פטנטים על חידושים כאלה אשר נערכו עם חשיבה אסטרטגית מתאימה, יכולים לפתוח סיכויי רישוי ואפשרות מסחור אחרות, ובכך לפתוח מקורות הכנסה חלופיים שונים מאלה אשר נחזו בתוכנית העסקית המרכזית של החברה. תיק קניין רוחני חזק יכול להיות גם נכס נחשק במהלך משא ומתן למיזמים משותפים, הענקת רישיונות או מיזוגים ורכישות. נכסי IP חזקים יכולים להעיד, למשקיעים ושותפים פוטנציאליים, על יכולת ההמצאה של החברה ועל כיוון הצמיחה הפוטנציאלי שלה. לכן, אסטרטגיית קניין לא צריכה רק להגן אלא גם להדגיש את הפוטנציאל למסחור עצמאי וניצול מושכל של נכסים אלה.

ערנות לגבי זכויות קניין רוחני של צדדים שלישיים

בעוד ששמירה על הטכנולוגיה הקניינית היא בעלת חשיבות עליונה לחברות, אסטרטגיית קניינית יעילה מחייבת גם ניטור והגנה מפני זכויות קניין רוחני של צדדים שלישיים. הדבר כרוך בניטור פעיל של קניין הרוחני בתחום הרלוונטי כדי לאתר איומים פוטנציאליים, כולל הגבלות על החופש לפעול (FTO) אשר יכולות לנבוע מפטנטים של צדדים שלישיים. זיהוי פטנטים עם השלכות FTO רק בשלב מאוחר בתהליך הפיתוח או לאחר השקת המוצר עשוי להיות בעל השלכות חמורות. לעומת זאת, גילוי פטנטים כאלה בשלב מוקדם מאפשר נקיטה של פעולות יזומות, החל מכניסה למשא ומתן על רישוי, נקיטת אמצעים לביטול הפטנטים או אמצעי לחסימת אישורם מלכתחילה ועד לפיתוח פתרונות טכנולוגיים חלופיים. לימוד של הסביבה הפטנטית ואמצעי מעקב אחרים יכולים גם לאמוד את כיווני ההתפתחות של המתחרים, ולאפשר הכנה אסטרטגית של פטנטים שעשויים לשמש מאוחר יותר כאמצעי נגד או כמנוף למשא ומתן בסכסוכי פטנטים עתידים.

חיפוש וניצול הזדמנויות

בניית תיק קניין רוחני לא צריכה להיות מוגבלת רק קניין רוחני אשר נוצר במיזם עצמו, ולעתים קרובות מיזם עשוי להפיק תועלת מהזדמנויות רישוי פנימי או רכישה של זכויות קניין רוחני. חיפושי פטנטים ואמצעים אחרים יכולים לשמש ככלי לחיפוש וזיהוי הזדמנויות כאלה. בדרך כלל, רישוי או רכישות כאלו עשויים לפתוח אופקים חדשים עבור חברה, שאחרת לא ניתנת או יקרה מדי להשגה. לעתים קרובות, קבלת זכויות לקניין רוחני דרך רכישה או רישוי תמצא חסכונית יותר מפיתוח קניין רוחני בתוך הבית.

תקציב

יישום אסטרטגיית קניין רוחני מקיפה יכול להיות מאמץ עתיר הון, במיוחד עבור סטארט-אפים וארגונים קטנים-בינוניים (SME). אילוצי תקציב מציבים לעתים קרובות אתגרים משמעותיים, שכן העלויות הקשורות להגשות ברחבי העולם, תשלום חידושים לקיום פטנטים, אכיפת הקניין וניהול משפטי הפרה, עלולות לגדול במהירות. איזון בין הצורך בהגנה חזקה על הקניין הרוחני אל מול המשאבים הפיננסיים הזמינים דורש תיעדוף אסטרטגי. האחראי על התכנון והיישום של אסטרטגיית הקניין הרוחני, חייב לקבל החלטות מושכלות לגבי אילו המצאות לרשום פטנט, אילו סימנים מסחריים לרשום, היכן לבקש הגנה ומתי לשקול חלופות כמו סודות מסחריים או פרסום הגנתי. יש צורך בהערכה מחדש והתאמה מתמדת של אסטרטגיית הקניין הרוחני לאור מגבלות תקציביות, כדי למקסם את ההגנה תוך גילוי אחריות פיסקלית.

לסיום, לא ניתן להפריז בחשיבותה הקריטית של אסטרטגיית קניין רוחני עם חשיבה אשר צופה פני עתיד, בסביבה העסקית של היום, על התפקיד אותו היא ממלאת בהבטחת הצלחה עסקית. בעת שההשפעה של הקניין הרוחני על הכלכלה המודרנית הולכת וגדלה, ברור שגישה מותאמת ומקיפה לניהול קניין רוחני יכולה להיות הגורם מניע להצלחה עסקית. משמירה על חדשנות וחיזוק התחרותיות דרך יצירת אפשרות להכנסות בלתי צפויות ועד להגנה מפני סיכונים, אסטרטגיית הקניין הרוחני חייבת להיות חלק חיוני ובלתי נפרד של כל אסטרטגיה עסקית. בעת שהעולם ממשיך לחדש במהירות מסחררת, עסקים המיישמים אסטרטגיית קניין רוחני איתנה, ללא ספק יובילו את הדרך ויבססו את מקומם בשוק תחרותי עז.

נכתב על ידי:

ד"ר אילן כהן, שותף

כהן, דה-פריס, שטדלר ושות'

מקבוצת CDS-Luthi