פרסומי IP

סעיפים ייחודיים בחוק הפטנטים הישראלי

23 אוק, 2023

המאמר מסכם בקצרה כמה סעיפים ייחודיים בחוק הפטנטים הישראלי.

קיבול של בקשה לפטנט על סמך פטנט מקביל שהתקבל במדינה אחרת (סעיף 17ג)

בהשוואה לחוקי פטנטים אחרים, אחד ההבדלים המשמעותיים בישראל הוא האפשרות לזירוז בחינה וקיבול בקשת פטנט על בסיס פטנט זר מקביל שהתקבל בתחומי שיפוט מרכזיים, כגון ארה"ב, אירופה, יפן, קנדה ואוסטרליה (סעיף 17ג לחוק הפטנטים). בקשה לקיבול פטנט על סמך פטנט זר מייעלת את הבחינה, מפחיתה עלויות ומבטיחה שתביעות הפטנט הישראלי יתאימו לאלו שהתקבלו בחו"ל. משרד הפטנטים הישראלי הנהיג מדיניות המעודדת בקשות לקיבול מסוג זה על ידי בחינה בשפה האנגלית והסתמכות הבוחנים על בחינות זרות גם כאשר המבקש אינו מבקש קיבול על סמך בקשה זרה. ניתן לשלב את הבקשה לקיבול עם הליך דחיית בחינה בכדי לתזמן טוב יותר את הבחינה בישראל, זאת על מנת לאפשר למבקש לבקש קיבול על סמך פטנט זר, ולהוזיל עלויות.

דרישה לגילוי מסמכים

גם הדרישה לגילוי מסמכים לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים הינה ייחודית יחסית. המדינה היחידה הנוספת שמקיימת בחינה משמעותית ובה דרישות גילוי דומות הינה ארה"ב. על פי הוראה זו, המבקשים נדרשים לחשוף את כל הפרסומים הרלוונטיים שהם מודעים להם, וכן אסמכתאות המצוינות בבקשות מקבילות, לאורך כל הליך הבחינה עד לקיבול הבקשה. מבקשים שאינם עומדים בחובות בסעיף זה עלולים לספוג סנקציות לרבות סירוב או ביטול בקשת הפטנט. כמו כן, לאחרונה, בית המשפט העליון קבע (בערעור) כי ניתן לפסוק פיצויים בגין הפרת הוראה זו.

החרגות מהגנה לפטנט

החוק הישראלי גם מגביל את יכולת לקבל פטנטים על אמצאות הקשורות לטיפול בגוף האדם (סעיף 7(1) לחוק הפטנטים), לכן לא ניתן לקבל פטנטים עבור טכניקות כירורגיות או אסתטיות. בקשות לפטנטים בתחום הפרמצבטי בדרך כלל אינן מושפעות מאיסור זה וניתן לנסח את תביעות כך שיהיו מותרות על פי סעיף זה. סעיף 7(2) אוסר על מתן פטנטים המגינים על צמחים ובעלי חיים. האיסורים הללו (גוף אדם, צמחים) דומים למשטר הפטנטים האירופי, אך אינם דומים למשטר הפטנטים בארה"ב.

הארכת תקופת פטנט (PTE)

חוק הפטנטים הישראלי מעניק אפשרות להאריך את תקופת ההגנה על פטנטים (PTE) שמגינים על תרופות ומכשירים רפואיים שדורשים את אישורו של משרד הבריאות (MOH), מעבר ל- 20 שנה. מבקש חייב להגיש לרשות הפטנטים בקשה ל-PTE "ישראלי "בתוך 90 יום מהיום שהתרופה נרשמת על ידי משרד הבריאות. אורכה של הגנת ה- PTE בישראל מחושבת על סמך אורך צווי ההארכה שניתנו בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, ספרד ואיטליה. משך הזמן המרבי של PTE הוא 5 שנים או 14 שנים לאחר מתן אישור השיווק הראשון בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, ספרד ו/או איטליה.

התנגדויות

בישראל, החוק מאפשר לצד שלישי להתנגד לבקשת הפטנט עוד לפני הקיבול. המשמעות היא שהפטנט לא יינתן עד לסיום ה"מוצלח" של ההתנגדות. נתון זה הינו ייחודי לעומת רוב המדינות האחרות בהן התנגדויות מוגשות רק לאחר קיבול הפטנט. המועד האחרון להגשת התנגדות היא שלושה חודשים לאחר פרסום פומבי שהבקשה התקבלה. לאחר מכן, עומדות בפני הצד השלישי אפשרויות נוספות לרבות הגשת בקשה לביטול בקשת פטנט (הליך דומה אך קשה יותר עבור הצד השלישי).

התנגדויות בישראל מתחילות בכתבי טענות שמוגשים על ידי שני הצדדים. לאחר מכן שני הצדדים מגישים ראיות, הכוללות בדרך כלל גם חוות דעת מומחים. לאחר מכן מתקיימים דיונים בפני רשם הפטנטים או סגן הרשם שבהם כל צד חוקר את המומחה של הצד שכנגד. לאחר מכן הצדדים מגישים סיכומים, ומתקבלת החלטה (על ידי הרשם או סגנו). כל צד יכול לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.

היבט החקירות הנגדיות של התנגדויות בישראל שונה מהאופן שבו מתנהלות התנגדויות אירופאיות או Inter Parties Review בארה"ב. משך הליך ההתנגדות בישראל בדרך כלל ארוך בהרבה מהמקבילות בארה"ב ובאירופה, ואם הצדדים לא מתפשרים, ההליך עשוי להימשך מספר שנים.

הגשת בקשת פטנט ראשונה בישראל

יתרון חשוב להגשה ראשונה בישראל, הוא היכולת לקבל הודעה על ליקויים בתוך כשלושה חודשים. תהליך מואץ זה מאפשר לממציאים להעריך את טיב הבקשה עוד לפני פרסומה. במקרים מסוימים, כגון בקשות ירוקות משרד הפטנטים הישראלי יאיץ את בחינת הבקשה ללא עלות. כמו כן, חוות דעת ממשרד הפטנטים הישראלי מאפשרת למבקש לבקש בחינה מואצת במספר משרדי פטנטים נוספים בעולם, לרבות ארה"ב, EPO, יפן, סין וקנדה.

נכתב על ידי:
אפרים זכריה הייליצר, שותף
פרל כהן